תחנות בחייו של כרמל מנסור ז"ל (26/6/2007-20/10/1983)

• כרמל נולד ב- 20/10/1983, בכפר הדרוזי עוספיא שבכרמל, בן לזאהי ורג'אא מנסור
• ילדותו עברה עליו בעוספיא. בגיל 4 נכנס לגן אל-ערפאן, גן דתי בכפר, ומשם המשיך לבית הספר ולחטיבת הביניים בעוספיא שם למד עד כיתה ח'
• את לימודיו בתיכון ביצע בחיפה, בתיכון האורתודוכסי בעיר
• כרמל התגייס לצה"ל ליחידה קרבית- גדוד 'חרב'. לאחר טירונות ואימון מתקדם בהם בלט, נשלח לקורס מ"כים ולאחר מכן גם קורס חבלה
• לאחר שנה בה ביצע פעילות מבצעית לצד חבריו, עבר להדרכת טירונים בבסיס הטירונים של גדוד 'חרב'
• לאחר שחרורו, נסע ל- 4 חודשים לאנגליה, שם שילב טיול שלאחר שחרור עם לימודי שפה מתקדמים באוניברסיטת קמברידג'
• לאחר שובו מאנגליה, החל את לימודיו באוניברסיטת חיפה, בחוג לסטטיסטיקה ובחוג למדע המדינה. במקביל החל לעבוד כמאבטח בבתי הזיקוק לנפט בחיפה
• בתקופת לימודיו הספיק כרמל- במקביל ללימודיו- ניהל כרמל קייטנות קיץ, הקים ויסד עם חבריו את עמותת "יהומוני" ('אכפת לי')- עמותה שעושה לשיפור המצב החברתי בעיר הכרמל, וכמו כן- הקים כרמל פרויקטים מרובים של התנדבות בעיר הכרמל. בין היתר, היה כרמל חבר בעמותת 'ישראל 2020', שם היה פעיל מרכזי ואף ניהל את מערך הסקרים
• בתאריך 26/6/2007, בהיותו בן 24 שנים, נהרג כרמל בתאונת דרכים בדרכו חזרה מאוניברסיטת חיפה לעוספיא
• כרמל הספיק לעשות הרבה בחייו הצעירים, והחשוב ביותר- היה למופת לצעירים. כרמל הוכיח עד כמה אדם צעיר ונחוש יכול להספיק לטעום מן הכל- לעשות, לפעול, להיות מעורה בחברתו הקרובה ובחברה הכלל ישראלית. כיצד אדם צעיר יכול לפלס לו דרך טובה, נקייה המונחית על ידי ערכים ודרך ארץ ולהגיע להישגים כה נאים

 

לזכרו של ידידי כרמל מנסור

 

יש כוכבים שאורם מגיע לשמים, רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם. יש אנשים שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו, אורות אלו הבוהקים בחשכת הלילה- הם אלו שמראים לנו את הדרך.

 

כרמל, פתאום בלי סימנים מוקדמים, ללא אותות אזהרה, נעלמת לנו בשבריר שנייה.

כרמל אחי היקר, מעטים הם האנשים בעלי סגולה ייחודית, ואתה כאחד מהם- נקטפת כפרח.

 

לעולם לא אשכח את הרגעים האחרונים כשנפגשנו לאחרונה, ביום שני 25/6/2007 בשעות הלילה. לו רק ידעתי שבאת להיפרד!!! לו ידעת כרמל כמה אהבתי את ביקורי הפתע שלך וכמה חשתי בעוצמת השמחה שלך.

 

לו ידעת כרמל עד כמה אני גאה בך !

הדרך שהתחלנו יחד בעמותת ישראל 2020, עמותה בה ראינו את האור בקצה המנהרה למען הדורות הבאים, למען התחדשות בקהילה, השפעה, נתינה ועזרה לזולת...

כזה אתה אחי תמיד חשבת על האחרים ודאגת להם, תמיד חשבת ותכננת איך ליצור עתיד יותר טוב, ולא רק חשבת- אלא גם מייד לאחר מכן התגייסת לשנות את המצב עם חבריך בעמותת איכפת לי ("יהומני"), תנועה שיסדת בכפרך- תנועות ופעילויות אלו היו חלק בלתי נפרד מחייך.

 

כרמל, בכל מסגרת בלטת והובלת את הקבוצה. אפשר היה לזהות זאת למרות שלא מלאו לך 24 שנים, שהנה- נולד לנו מנהיג. מעטים הם אנשי נתינה כמוך. אוי כמה שתחסר לנו ידיד יקר...

 

כשאני נזכר בדברי ההסבר הרגועים והשקולים שלך, כמה פעמים שכנעת אותנו שאין מה לדאוג. אבל עכשיו, כרמל, השארת אותנו חיים ללא נוכחותך. בלי החיוך, האהבה והאכפתיות, בלי היכולת ליהנות מעזרתך הרבה, בלי היכולת להתייעץ בך בכל נושא, בלי תחושה שכשאתה נמצא- הכל מסתדר אחי.

 

אף אחד לא צפה את זה, אבל זה בכל זאת קרה, וכמו שכולם יודעים- הירח אינו איתנו...

שבועיים עברו מאז אותו הרגע שבו הירח סטה ממסלולו במפתיע, הרגע בו הסלע שמלווה אותנו כבר שנים ביצע פנייה חדה בכוון ונבלע בתוך האינסוף.

את לכתו של הירח ליוו סופות קשות ורעשי אדמה, בכרמל נקברה עיר שלמה תחת מטר של סלעים, אבל בעולם שאחרי- העולם הוא פחות או יותר אותו עולם. הלילות יהיו שחורים אבל עדיין תהיה אהבה, לילדנו הקטנים נספר שפעם היה פה ירח.

 

לו ידעת כמה נקשרו אנשים בנפשך. עניין של הרגל אולי, או דבר שבשגרה כשאתה רגיל לחבר כשהוא תמיד לצידך במשך שנים, אבל הדברים הקטנים שבו נטמעים בך ואין צורך במלים רבות לעתים כי המחשבה כל כך דומה...

 

ידיד, חבר, אח יקר- כה רבים אוהביך, כולם באו להיפרד ממך- כולם הזילו דמעות ובכו.

הנך הטוב שבנינו- הטוב שבנו. נחיה אנו כי מוכרחים אנו ללכת בדרכך, ועתה לא נותר אלא להבטיח לך שאנו ממשיכים בתורת חייך ובאומנותך. זיכרונך ישמר ולנצח ייחקק בלב, והחיוך הרחב והמקסים ילווה אותנו לעד.

 

תנחומי למשפחה היקרה ולהורים המיוחדים- זאהי ורג'אא אשר הערצתי אליהם מתעצמת מרגע לרגע. נאחל עבורם אריכות ימים ונחזק את ידם.

כרמל, אנחנו בלעדיך- אבל נמשיך להתנהג כאילו אתה עדיין קיים בייננו ומשקיף עלינו מלמעלה.

 

אחיך לנצח,

 

סלאח נסראלדין, עיר הכרמל

 

מאביו של כרמל ז"ל: מכתב לבני, כרמל ז"ל

 

חמישה שבועות חלפו למן אותו יום שחור וקודר,

עדיין איני מצליח לעכל את אובדן, בני, כרמל, ואת היותו במעגלי חיינו חסר.

יום אחר יום חולף עובר,

וכאב הלב לא שוכך, כי אם הולך וגובר....

קשה לי לחשוב שכרמל, בני, לעולם לא יחזור.

הדמיון היצירתי מנסה להביא לחיי מזור,

מתעתע במחשבות סרק בניסיון נואש לעזור.

ואז נדמה שהנה כרמל רק מטייל במקום כלשהו מרוחק,

ושוודאי ישוב הוא אלינו ואנו שוב נפטפט ונצחק.

ואז מתחלף לו זה התסריט שאיננו מתקבל על הדעת,

ואת מקומו תופסת מחשבה חלופית, שלהישרדות היא בלתי נמנעת,

והנה כרמל הוא עדיין בשירות הצבאי ,

ברור כשמש שיום אחד הוא יופיע מולי.

יקרא אליי בקול "אבא, חזרתי אני כבר כאן"!

או אז מפלחת את הלב הידיעה המרה מכולן,

ההיגיון הבריא בו, כביכול, נתברכתי, שב ומכה בהכרתי,

כרמל איננו עוד איתנו, זועקת לה חרישית, ואז נאנקת נשמתי.

אין מילים שיכולות לשקף את דמותך כפי שהנך, כרמל, בני היקר.

ובכל זאת אנסה להעלות דברי זיכרון על זה הנייר שלעד לזיכרונך הוא נשאר.

כרמל, למרות חייך הקצרים, שמניינם מסתכם בכמעט עשרים וארבע שנים,

אך שנתיים מיום שחרורך מצה"ל, הספקת לעשות לא מעט מעשים משמעותיים ושונים.

טיילת ברחבי אירופה ושיפרת את ידיעותיך באנגלית, להפליא.

היית סטודנט מהשורה הראשונה, וממקימי התנועה לשיקום חברתי הנקראת "איכפת לי",

בעיר הכרמל מקומה ושבערבית מכונה היא "יאהמוני".

כן היית חבר פעיל בתנועת "ישראל 2020" יעדים עתידיים להם לבך ייחל.

מנהיגות צעירה המתמקדת בעיצוב ובבניית עתיד מבטיח למדינת ישראל.

לשם כך, ניהלת סקרים וניתחת בעין בוחנת את התוצאות,

בסיעור מוחין עם חבריך לתנועה, העליתם מסקנות והמלצות,

אותן במוטיבציה רבה ניסחתם והגשתם למשרדי הממשלה כמסמך הצעות.

הן חיברת מאמרים מלומדים והיית רכז נוער במתנ"ס העיר,

הכרת רבים מן המנהיגים ומהאנשים המובילים במדינה, למרות היותך כה צעיר.

היית בן משפחה אוהב ומסור וחבר נאמן- איש למופת,

מקור שמחתנו וגאוותנו, מלח הארץ, בחור לתפארת בכל מקום ועת.

כרמל שלנו, תמיד נזכור אותך בדיוק כך כפי שהנך,

כרמל היהלום שבכתר בו כולם חפצו לעצמם.

כרמל יפה התואר עם החיוך הנצחי אותו אהבו לראות כולם.

כרמל יפה הנפש שרצו בו אנשים כי יהיה בקרבתם.

כרמל הנבון שרבים פנו לעצתו המאירה בתבונה של איש טוב- לב וחכם.

כרמל המתנדב והתורם לחברה, שארגונים רבים ייחלו כי ייטול חלק פעיל במסגרתם.

כרמל הסטודנט השקדן וההישגי, שרבים רצו ללמוד בחברתו וממנו, כי ידעו שיוביל אותם להצלחה במטרתם.

 

כרמל הקורן שמחת החיים שכולם שמחו לשהות ולבלות במחיצתו.

כרמל האדם והחבר שכל אחד מבקש לזכות בידיד נפש שכמותו.

כרמל הנושא את שם ההר הירוק והנישא מים תיכון על גליו,

הר זקוף שכה גאה בכרמל הרך שנולד וגדל על פסגותיו.

הר בו הובא, כרמל, למנוחת עולמים בתום ימיו,

הר שאותו הכיר כרמל ככפות ידיו ושאותו כה אהב.

 

כרמל שלנו, יקיר לבנו,

אנחנו אוהביך, אבא זאהי , אימא רג'א, אמיר, ארז ודינה,

וכל המשפחה המורחבת, חבריך ומכריך, כולנו יחד כאחד, בלבנו פנימה,

מתנחמים בזכות הגדולה שהייתה לנו להיות וליהנות בחברתך,

להיות מוארים באור אישיותך שהאירה את דרכנו בדרכך המיוחדת שלך.

כרמל, בכל עשייתך ובכל שהנך, הטבעת את חותמך, חותמך, כרמל, נכסף ויקר מזהב.

על לוח לבנו, נישא את דמותך לעד כעכשיו,

צרובה היא באש אהבתנו, חורף, אביב, קיץ וסתיו,

כי אותך, כרמל, תמיד אהבנו ולנצח אותך נזכור ונאהב.

 

כרמל, יהי זכרך ברוך...

 

--- הציבור מוזמן לכתוב ולחלוק את רגשותיו ותחושותיו בעקבות לכתו של כרמל מאיתנו ---